העיר ירושלים תמיד היתה עבורי חידה. היחסים שלי עם עיר הבירה של ישראל עוד מילדותי היו יחסי אהבה – שינאה. לא הכרתי את ירושלים לעומק כי מעולם לא חייתי בה, ורק ביקורים אצל הדודה מירושלים עיצבו עבורי זכרונות נעימים בחלקן ופחות נעימים מהצד השני.
גם כשכבר בגרתי וירושלים תמיד היתה מקור לאש מכל הכיוונים, אם פוליטיים ואם חברתיים ותמיד היתה על הפרק בכותרות החדשות, נוצרה אצלי התחושה המוזרה שאני לא יודעת אם אני אוהבת אותה או רוצה להרחיק אותה ממני.
כתל אביבית מושבעת, הרגשתי רחוקה מאוד מהעיר ירושליים מכל הבחינות ולא נזקקתי לשרותייה. ומצד שני ירושלים משכה את תשומת לבי בייחודיות שלה שאין שניה לה.
מספיק להביט בתמונות או סרטים ולהתאהב שבקסם של ירושלים. היא היתה עבורי תמיד כמו חו”ל. רחוקה להשגה ומיוחדת במינה.
ולכן, כשהחלטתי שהשנה לא אצא לחופשה בחו”ל, אך רציתי מאוד חופשה כלשהי מיוחדת, התחלתי לברר על מלונות בירושלים.
הפעם אסע לנופש בעיר הבירה של ישראל וזה יהיה עבורי ממש כמו נופש בחו”ל.
כשנכנסתי לרשת לחיפוש אחר מלונות בירושלים נדהמתי מההיצע הגדול והמגוון ואפילו קצת התבלבלתי.
ממש כמו עיר בארץ שאני לא מכירה כאשר שמות של מלונות לא אומרים לי כלום, התחלתי לבדוק את כל האפשרויות שקבלתי למלונות בירושלים.
שאלתי חברים שלמדו בעיר או נולדו בה על המלצות למקומות מיוחדים בעיר ובחרתי משלל האפשרויות למלונות בירושלים את המלון שמתאים לי ביותר.
בלילה חלמתי שאני בירושלים, מסתובבת בעיר העתיקה, חלום מוזר שהרגיש לי ממש אמיתי.
בידי פיסת נייר ובה רשומים כתובות של מלונות בירושלים ואני עוברת בין כתובת אחת לשניה כדי למצוא את המלון שלי בו אני מתגוררת.
לאחר הליכה ארוכה בסימטאות ירושלים העתיקה אני מביטה על דף הכתובות של מלונות בירושלים שאחזתי בידי ואני מגלה שהנה הגעתי למקום הנכון.
עצרתי לרגע מול המלון שבנוי מאבן ירושלמית, מטפס ירקרק על הקירות ומשהו הרגיש לי כל כך נכון, הרגשה של בית. צעדתי פנימה לתוך אותו המלון וידעתי שכאן אמצא את מבוקשי. כשנכנסתי פנימה למלון התעוררתי מהחלום שהותיר בי הרגשה טובה וטעם טוב לחופשה אמיתית בירושלים. מזל שהפתק עם הכתובות של מלונות בירושלים היה מונח על שולחן הכתיבה שלי, ולא היה זה כלל חלום.